הכרנו לפני חמישה חודשים ומאז מתחזקים זוגיות יציבה יחסית.
הוא הראשון שפתחתי את ליבי אליו וננתי לו מקום.
הוא היה גרוש טרי (חמישה חודשים) ולי זה לא היה אכפת.
מתחילת הקשר חשתי אדם שבטוח בעצמו , נחוש לשנות ולהשתנות לטובת יחסים זוגיים, אך פגוע וסגור מהקשר הקודם.
במהלך הזוגיות שלנו אני חשה ברקסים חוזרים ונשנים מצידו , הוא מאוד קנאי לזמן שלו לתחומי העניין לריצות לחברים ולעבודה התובענית שלו(עד שמונה).
הכל בא על חשבון הזוגיות שלנו.
אנחנו גרים רחוק אני בדרום(סטודנטית) והוא במרכז, נפגשים רק בסופשים.
לפני כשבוע הרגשתי שבאלי קצת אוויר ולהתרחק ממנו כדי לעבד את רגשותיי אליו.
אחרי התלבטות פתחתי בפניו שמרגיש לי שהוא מפחד להיפתח אליי ולתת לי מקום אמיתי בחיוו ושיש לו עדיפויות מרובות על פניי, הוא בעצמו שאל אני נרקסיסיט?! חייכתי בחצי חיוך ואמרתי שלפעמים,לא הייתה הסתייגות מצידו.
הוא בחור רציני טוען שהוא מאוד אוהב ומעריך אותי ושאני חשובה לו והוא מוכן לקחת לתשומת ליבו ואף מבטיח לשנות.
רוצה לגור ביחד בסוף השנה ובטוח שמצא את האישה לחיים.
אני מעורערת לגביו לא בטוחה שזה מה שאני מחפשת- אדם שעסוק כל כולו בהגשמה עצמית ולא רואה אותי בדרך .
התסכול התחיל שאפילו את השיחה ביום של שעה בלילה (כי חס וחלילה שיפריעו לו במהלך העבודה ביום)קשה לו לקיים כי הוא טוען שזה בא לו על חשבון ספורט אוכל והכנות לעבודה.. לא רוצה להרגיש שרק אני רוצה ורק לי זה חשוב, הוא טוען שגם לו אך זה לא ניכר .
מתוסכלת מאוד , אשמח לעצות חמות , תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות