האם הכרחי לאכול הרבה כדי שלתינוק לא יווצר נזק?

אני בשבוע 11.. ז"א דיי בהתחלה של ההיריון.
קורה לי הרבה פעמים שממש לא בא לי לאכול.. אין חשק אין מצב רוח לאכול.. יכול להיות כי לפעמים יש לי כמו בחילות כאלה (כמו רצון להקיא אבל לא באמת מקיאה) ואז אין חשק לפתוח בכלל את הפה.
יש ימים שלמים שאני כן מרגישה שאני צריכה לאכול משהו אבל פשוט לא בא לי כזה.. וזה יכול להיות שאני קמה ואוכלת איזה טוסט בכוח.. ואז לא אוכלת איזה 8 שעות ואז אוכלת איזה כמה כפות של אוכל (גם בכוח כי פשוט חייבים לאכול)..
וזה ממש לא בעניין שאני צריכה להרזות או שאני לא אוהבת את הגוף שלי או משהו כזה.. כי אני נראית טוב ולא מלאה שיהיה לי מה להוריד..
אני די שלמה עם איך שאני נראית.
הפחד שלי הוא בעיקר על התינוק כי לי לא אכפת להמשיך שלא לאכול..
האם התינוק סובל מזה שאני לא אוכלת? ז"א האם עצם זה שאני אוכלת ממש קצת זה מספק אותו? או שהוא צריך הרבה אוכל כדי להתקיים?
להגיד למשפחה ולרופא נשים שאני לא אוכלת יוביל רק לתשובה אחת- שצריך לאכול. אבל הם לא באמת יבינו שפשוט לא בא לי. פשוט יגידו לי שזה חשוב וצריך לאכול...
האם זה באמת *כזה* חשוב?
אם אני אוכלת משהו קטן ביום זה יספיק לו (לתינוק)?
או שכתוצאה מזה תיתכן הפלה (חס וחלילה)?
כי אם זה מסכן אותו אז כמובן שאני אשתדל יותר לאכול ואפילו בכוח... אבל אם זה לא כזה הכרחי אז כנראה שלא אאלץ.
מבקשת שרק אנשים שבאמת מבינים יענו לי ולא כאלה שיש להם את התשובות שמעירות/פוגעות/באות לרדת עליי וכו... ולא לתת לי תשובות שלא קשורות למה ששאלתי. תודה רבה.