אני מרגישה שאני קורסת, אני בת יחידה לאם חד הורית, וכבר שנה שלמה היא נכה.. וסובלת.. אני היחידה שיכולה לעזור לה. אני כבר שנתיים באה אליה כל יום, עושה את כל עבודות הבית, מכינה לה אוכל מבלה איתה זמן ומדברת איתה, מנסה לשפר לה את מצב הרוח..וחוזרת לבית שלי בלילה.
כואב לי לראות אותה כואבת, אבל גם כואב לי שמערכת היחסים שלי נפגעת בגלל הזמן המוגבל שיש לי.. אני בקושי ישנה.. אני מרגישה כבר כמו רובוט, אני לא יכולה להרשות לעצמי רצונות כלשהם כי פשוט אין לי זמן לזה. אני עושה הכל על אוטומט.. אני מרגישה שאני קורסת.
אני יודעת שאין באמת פתרון למצב הזה.
אני לא אביא לה מטפלת.. אני לא יכולה לעשות לה את זה, אני כל מה שיש לה..
אני כבר לא יודעת מאיפה לאגור כוחות. אני מרגישה שאם אמשיך ככה בסוף אתפרק..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות