המשיכה לבן זוג דועכת ורק עכשיו הבנתי למה. איך לשפר את המצב?

אני והבן זוג 3 שנים יחד + תינוקת בת 4 חודשים. מאז פעם הראשונה נפגשנו היה איזה קליק, מיד נמשכנו אחד לשנייה. שמרנו על קשר ידידותי עד שזה התפתח לזוגיות והיינו מאוהבים מאוד.
כבר בחודשים הראשונים יחד דיברנו על חתונה וילדים. הסביבה תמיד שכנעה אותנו לחכות עם זה וכך עשינו. אחרי פחות משנה, עברנו לגור יחד ועברנו יחד הרבה דברים, נפילות ועליות. גם בקשר היו רגעים שקצת נפלנו והחלטנו לא לוותר ולהמשיך להיות יחד. דיברנו כל כך הרבה על הרצון להביא יחד ילדים, איך זה יהיה והבאנו תינוקת חמודה שאנחנו כל כך אוהבים. התמונה של המשפחה יחד נראית כל כך טובה שלא רציתי לשקול פרידה. מאז תחילת ההריון היו לנו המון מריבות והיה קשה להחזיק מעמד. התחלנו לדבר אחד עם השנייה יותר ולנסות להיפתח כדי לפתור את הבעיות שלנו. למרות כל הריבים והקשיים, הוא עדיין אוהב אותי ולא מוכן לוותר על הקשר שלנו ואני גם לא רוצה לוותר. לקח לי זמן להבין שהמשיכה שלי כלפיו יורדת. אכפת לי ממנו מאוד ואני רוצה לחזור להתאהב בו באותה צורה שהתאהבתי בו בעבר.
חשבתי בהתחלה שאולי זה הזמן שגרם לרגשות שלי כלפיו לדעוך, אולי השינוי ההורמונלי מההריון והלידה, אולי התקופה הזאת שקשה לנו. לכן, נתנו לעצמינו מנוחה, כמה וכמה פעמים קרובי משפחה שמרו על התינוקת ויצא לנו לבלות יחד, לשחזר רגעים ישנים, לשכב וכ'ו...
לקח לי זמן להבחין שאני פחות נמשכת אליו כי הוא כבר לא משקיע. הוא מתקלח לעיתים רחוקות, הוא לא שומר על היגיינת הפה, הוא יושב הרבה במחשב ומשחק ואני צריכה לעשות שמיניות ולהוציא מאמצים וקול כדי שיעשה משהו. הוא לא מטפח בקשר הזה. לעומתו, אני לא הפסקתי לשמור על ההיגיינה או לנסות להשקיע בקשר או בי רק כי עבר המון זמן מאז התחלנו לצאת. אני לא פותחת את זה בפניו כי אני חוששת שיפגע. איך אני יכולה לשפר את המצב? לנסות לדבר איתו על זה בכל זאת?

תודה לעונים.