נפרדה ממני... לא יודע מה לעשות. בהלם מהדרך

חברה שלי נפרדה ממני לפני שבוע ימים אחרי קשר של 8 חודשים. בשיחת טלפון. הכל התחיל מוויכוח קטן ושטותי שהיה לנו. לקחנו יום ספייס ולאחר יום התקשרה להיפרד בפלא.
לא הסכימה לפגוש אותי כשמאוד רציתי כי הייתי בהלם והיה חשוב לי להיפגש ולדבר איתה.
לאחר שכל יום דחתה את הפגישה החלטתי להפתיע ולהגיע לביתה.שם הייתה סבתא שלה וחברה שלה.

דפקתי בדלת כמו בנאדם וחכיתי בחוץ במסדרון.עד שהיא יצאה החוצה לא נתנה לי 5 דקות לדבר.הייתה קרה וחסרת סבלנות והכלה..ואחרי 5 דקות שלא הספקתי לומר מה שהיה לי, פשוט קמה והלכה הביתה.(היא בגיל 30).

מהר מאוד נמאס לי מההודעות שלי והחליטה גם לחסום אותי בכל רשת חברתית.
כשהתקשרתי אליה חברה שלה ענתה.וניפחה את כל הסיפור לגבי הפגישה..כאילו הייתי מסיג גבול וכאילו שסחבתי אותה בכוח החוצה ופרצתי לבית שלה..הקצינה וגם איימה בפניה למשטרה(חברה שלה שענתה בשמה).הפתעתי כי גם לי יש say והיא הייתה חשובה לי ולכן החלטתי לבוא ולראות בעיניים במה מדובר ומה אפשר לתקן.

אני מרוסק מההחלטה שלה.בדיוק בראש השנה יומיים לפני הפרידה שקלנו לאן לעבור לגור יחד.והייתי לראשונה אחרי המון קשרים שלם עם הקשר איתה.רציתי עתיד ביחד.

קשה לי עם ההחלטה והדרך לעשות הכל בשיחת טלפון, ואם כבר יצאת לדבר לא תתני לי כמה דקות כבוד להביע את עצמי לדבר כמו בוגרים?
החסימות והפיצוץ שהכל קרה משום מקום..
מרגיש פגיעה קשה וחסר חשיבות עבורה.

בשיחה הקצרה שהייתה לנו סיפרה שהיא אוהבת אבל לא מאוהבת..וכבר הרגישה זמן מה כך.גם הוסיפה שכנראה לקחנו דבקים מהר מדי והתחברנו מהר מדי(היא זו שמיהרה לרצות שנעבור לגור יחד, משיחה ראשונה אמרה שלא יבזבזו לה זמן ושהיא מתכוונת תוך שנה להתחתן).

אני חושב שיש לה ספקות והן אלו שהורסות לה.גם כנראה צברה משהו ולא שיתפה.ותמיד אמרה לי לא לצבור ולשתף אותה בהכל! ספקות לגבי מקום המגורים שלה, לגבי התפקיד בחיים ולגבי המון דברים..ואז מגיע שלב מתקדם בקשר ובדקה 90 החליטה לשרוף הכל..
לא היו לנו המון בעיות ובקושי רבנו..אני יודע שאפשר להתמודד מול המון קשיים יחד.
מעבר ללא לתת לנו הזדמנות, גם לסיים בכתם כל כך רע.
היא כל כך חשובה לי.
מה קרה? מה לעשות?
תודה מראש לכולם.