עברתי טסט ראשון לפני קצת יותר משנה, והחלטתי לפנק את עצמי ברכב לכן לפני 3 חודשים קניתי רכב. יש לנו שני רכבים במשפחה-אחד של אח שלי ואחד שלי, ההורים גרושים ואנחנו גרים עם אמא ובגלל שהיא כמעט נהרגה בתאונת דרכים כשהייתה צעירה אז היא איבדה את הביטחון שלה בנהיגה והיא לא נהגה כבר קרוב ל30 שנה. מאז שקניתי רכב אני מרגישה שהפכתי לנהג מונית של אמא שלי. פעמיים-3 בשבוע אני לוקחת אותה לסידורים שהם נטו שלה. וכבר אין לי סבלנות. כל סידור שהיא הולכת אליו פתאום נזכרת בעוד אלף ואחד דברים ואני מוצאת את עצמי במשך שעתיים נוסעת בעיר לקחת אותה לאן שהיא צריכה. בהתחלה לא היה אכפת לי כי בקושי יוצא לנו לבלות ביחד כי אני עובדת בשתי עבודות והיא עובדת גם. השבוע יש לי שבוע נורא עמוס עם דברים שדחיתי קצת. היא באה אליי באחד הבקרים השבוע ושאלה מתי אני יכולה לקחת אותה לסידורים. אמרתי שאני לא יודעת כי יש לי שבוע עמוס. והיא התחילה להתנהג כמו ילדה קטנה, קראה לי דוחה ושאני לא מתחשבת בה ואני יכולה לבטל או להזיז משהו בשביל זה. התעצבנתי אמרתי לה אני לא נהג מונית שלך ואני לא אמורה להתאים את עצמי אלייך, את אמורה להתאים את עצמך אליי וללוז שלי, ואם לא טוב לך קחי תחבצ. ומאז היא ממש קרירה אליי בקושי מדברת איתי (כבר 3 ימים). לא הבנתי מזה ההתנהגות הילדותית הזאת, עשיתי משהו שהוא לא בסדר? אני תמיד מפנה זמן לקחת אותה לסידורים וגם אני לא מבקשת כסף על דלק היא גם לא מציעה לשלם לי על דלק, אבל מה לעשות שלפעמים אני צריכה לשים את הצרכים שלי לפניה? לאח שלי אף פעם אין סבלנות לקחת אותה לסידורים, לקח אותה פעם אחת וחזר הביתה עצבני ברמות כי היא לקחה אותו לאיזורים שונים בעיר והיו פקקים... בכללי כשיש פקקים הוא מתעצבן מהר. מה אני אמורה לעשות? האם זה בסדר שעמדתי על שלי או שיצאתי דוחה כי אני צריכה להתחשב בה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות