מה שעובר עליי 
כן - בלי לעשות רע על הלב אבל קשה מאוד ולא קל בכלל
אני גרה במרכז הארץ ואני רואה שהם מתקרבים אשדוד, יבנה ..
וגם שמעתי יירוט מעל הבית שלי (לא בום חזק, אבל בום גדול בהחלט)
בכל מקרה כל הלילה בקושי שהצלחתי לישון
ריציתי לצלצל לער''ן (עזרה ראשונה נפשית 1201) אבל בסוף צלצלתי לחבר שלי
והוא לא ידע מה לעשות כל כך .. הייתי היסטרית ממש
והרגשתי שייפול טיל על הבית שלי, וזה הלילה האחרון שלי ואני הולכת למות
ליבי ומחשבותיי לא עוזבות ונותנות לי מנוחה ממה שקורה כרגע ביישובי עוטף עזה, אשקלון, אשדוד, יבנה (ולצערי, כבר מבינה, שהשורה הולכת להיות ארוכה)
שלא נדבר על הילדים בכלל .. זה בכלל נפשי מרוסק מזה ..
עוד לא התאוששתי ממעשיו הנוראיים של יהודה משי זהב
וכבר תקף את המדינה אסון נורא הלו הוא אסון-מירון
וטרם התאוששנו גם מזה וכבר מעשה נוסף בצומת-תפוח שבסופו הרוגים
עוד לא התאוששתי גם מזה וכבר ניסיון לינץ' על יהודים טהורים שנצלו בנס גלוי
ואם כל זה לא מספיק עכשיו מבצע שומר-החומות שמרגיש כמו מלחמה איומה שאין עניין לדבר עליה בלשון עתיד, אלא על הווה, והווה מתמשך...
מה נסגר?
מה קורה?
החרדה?
הפחד?
שלא נדבר על הבעיות היום יומיות שכולנו נלחמים איתם הדברים "הרגילים" האלה, הכול נהיה כל כך קשה, מסובך, כל דבר הכי קל בעולם נהיה בשבילי קשה
גם אתם מרגישים ככה?
המדינה הזאת הולכת לאבדון ? או שהעולם הזה הולך לאבדון ?
יש לציין שישנם מדינות (כרגע, כיום, בתקופה הזאתי הנוכחית)
שהם בסגר בעקבות הקורונה.
היא עדיין פה, ומרגיש לי שיש צונאמי של אסונות, ומה קורה, מה קורה, ויותר מזה, מה יקרה, מה הלאה, לאן פנינו מועדות? תכלס, זה לא בבחירתנו, אבל לפי מה ששמעתי כבר יש 2 הרוגות, ובשביל מדינת ישראל (שכולנו כאחד) זה כבר יותר מדי והלב מרוסק
הוספת עצה 
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
