שלום רב,
אני וחברה שלי מזה כמעט כשנה החלטנו שאת ראש השנה האחרון נחגג בחיק משפחתה המורחבת. ראיתי בכך הזדמנות עבורנו להצהיר כוונות ולהעמיק את הקשר שלנו ולקדם אותו שלב.
בבוקר ערב החג היא הייתה עסוקה בהכנות לחג עם משפחתה, אני מנגד נתתי להם את המרחב שלהם ולא התערבתי בדבר. לקראת שעות הצהריים, בעיצומם של ההכנות, גערה בי על כך שאיני עוזר בדבר, התקרית התרחשה בנוכחות בני משפחתה שאמנם היו מרוחקים בעיסוקם בהכנות, אך קרוב לוודאי שמעו חלק מהדברים, אחיה בוודאות היה נוכח באותו מרחב שבו הדבר התרחש. ההתנהגות הזאת שכבר התרחשה בעבר לא פעם מצידה, העמידה אותי במצב משפיל והוציאה ממני כל חשק לשבת לצידה בארוחת החג.
ביקשתי ממנה להתנצל מספר פעמים, אך היא הייתה בשלה שהיחס הנ"ל מגיע לי ושאני כפוי טובה שלא מעוניין לעזור בשום דבר וסירבה להתנצל. אני מודה שלא הצעתי את עזרתי, הייתי עייף אחרי שבוע קשה של עבודה וסידורים אישיים לא פשוטים, ורציתי לנוח לקראת ארוחת החג בכדי להיות חיוני ועירני. מה גם שכשהיא אצלי, היא מקבלת יחס של מלכה. אני עושה עבורה הכל, מבשל עבורה, מסדר אחריה, מסיע אותה וכו', ואף נהנה מכך שהיא מקבלת תחושה טובה. בשום שלב איני רואה בכך כפיות טובה אלא הזדמנות להפגין שאני רציני כלפיה. אוסיף שאני אדם שמרבה להציע את עזרתו בתחומי הבנתו, ובמהלך פרק הזמן שאנו יחד לא פעם ולא פעמים הצעתי להקדיש זמן רב בנושאים בהם יכלתי לעזור, אך ברוב הפעמים הדבר לא הבשיל לכדי מעשה. (חוסר שיתוף פעולה מצד המשפחה שלה)
לבסוף החלטתי בצעד נמהר לא להשתתף בארוחת החג, הייתי בסערת רוחות ורציתי לנוח בשקט ולהרגע. הערכתי שהיא תציין בפני משפחתה המורחבת שאיני מרגיש טוב \ עלה לי החום וכו', תירוץ שיתקבל נפלא בתקופה הנוכחית שבה אנו חיים. לצערי גילתי שהיא בחרה לפתוח את כל הנושא מול כל המשפחה המורחבת שלה, ולספר בערב החג לפרטי פרטים לכולם את הסיבה האמיתית שאני לא משתתף בארוחה (מול 30-40 אנשים). מיותר לציין שזה הוביל לכעס (מוצדק) של המשפחה שלה, שראתה בכך כפיות טובה מצידי על שאני מחרים את ארוחת החג לאחר כל ההכנות והעמל שלהם, ושם אותם במקום משפיל מול הקרובים שלהם. ראוי לציין ששיתוף בני משפחתה בכל דבר הקורה בקשר הוא דפוס חוזר ונשנה אצלה, דבר שהוביל אותם לפתח כלפיי תחושות שליליות לא פעם. ביקשתי ממנה פעמים רבות להמנע מכך כי זה חולני לטעמי, אך הדפוס הנ"ל נמשך.
לא זאת הייתה כוונתי ולא ציפיתי שהאירועים יתפתחו בצורה הנ"ל. כעת הדבר מאיים על הזוגיות שלנו, משפחתה רוצה שנפרד (לאחר שהם שמעו רק את הצד שלה) והיא בתור אדם ששם את משפחתו בראש סדר העדיפויות, לוקחת במלוא כבוד הראש את דעתה של משפחתה.
הצעתי למחול על כבודי ולהתנצל מול כל משפחתה, אך נדחתי.
כעת אני לא יודע אם הגיע השלב להכריז על פירוק כוחות או שיש טעם לנסות ולהציל את הקשר.
אשמח לשמוע מה דעתכם על הסוגיה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות