לפני שאני אתחיל לכתוב אני בטוחה שהתגובות יהיו לפה ולשם וזה בסדר מקבלת כל הערה! העיקר שתייעצו לי קצת..
אז אני לומדת באוניברסיטה מקצוע די קשוח ובוא נגיד שלשרוד את זה, זה לא קל בכלל. אז הכרתי מישהו שהוא באמת החבר הכי טוב שיכולתי לבקש לתקופה הזאת, להרים אותי כשאני כמעט נשברת ולהיות שם בשבילי ואנחנו דומים ברמה שאני לא מצליחה להסביר. התחברתי, ואני בלב שלם יכולה להגיד שכן כנראה שהתאהבתי כי המחשבות עליו לא מפסיקות לרגע, ואז גיליתי שיש לו חברה.
הבנתי שאין ברירה ובשבילי אני אצטרך להתנתק. אבל זה לא אפשרי כי אני זקוקה לו כרגע, לליווי שלו ולהכל ואני לא מסוגלת לאבד אותו. אז ניסיתי למצוא את נקודת האיזון אבל אני לא מצליחה להרגיש שהיא קיימת. אנחנו יוצאים לבלות ואני בהיי מטורף ואז חוזרת לבד ומבואסת עם כל המחשבות האלה לבד. שקלתי להגיד לו בשביל לשחרר את עצמי מהסיטואציה אבל ברור שזה לא יתרום ורק יפגע. אני חייבת שמישהו יסביר לי איך לנתק את הרגשות האלה, איך למצוא סיבה אחת ללמה לא הייתי רוצה להיות איתו ואיך פשוט להסתפק בו כידיד שלי ולהנות מזה ככה? אני יודעת שזה יפגע בי בלהכיר מישהו חדש כשהראש והלב עסוקים במשהו אחר. ואני נורא רוצה כבר זוגיות אמיתית(באופן כללי זה משהו שאני מאוד מתקשה למצוא) אבל איך בדיוק עושים את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות