הזוגיות שלנו ללא יותר מדי עומק אבל אני לא רוצה לפספס אותה ואוהב אותה, מה דעתכם?

היי לכולם, אני בחור בן 22 ובת זוגתי בת 20 ואנחנו יוצאים כבר 3.5 שנים. מתחילת הקשר שמתי לב שאין לנו את אותם המכנים המשותפים, בין עם זה מוסיקה, שיחות עומק שלדעתי טיפה שטחיות לפעמים ובין אם זה תחביבים. הייתי אומר על עצמי שאני בחור ספונטני, סקרן, עם ראש פתוח שיכול לזרום על מלא דברים. היא קצת פחות, יותר ביישנית, מופנמת, פחדנית ועם תחביבים קצת שונים משלי. אני מנסה לפעמים לדבר איתה על דברים שמעניינים אותי והיא פחות מתעניינת ומתחברת. לפעמים אני רוצה שהיא תשפוך בפניי את ליבה ותדבר איתי על רגשות פנימיים שלה שלדעתי היא מדחיקה או על סתם איך שהיא רואה את העולם מנקודת המבט שלה ושניכנס ביחד למלא עולמות בלתי נגמרים שאפשר לדבר עליהם וזה פחות קורה, אני כן אומר לה שאני רוצה ואני משתדל לשתף אותה בהכל אבל היא אומרת שזאת היא ואני לא יכול לשנות אותה. אני קצת אובד עצות בנוגע לזה כי יש לנו אהבה מאוד גדולה ואני אוהב אותה והיא אותי ברמה שאנחנו משאירים כל בוקר כמעט אחד לשניה פתק על המיטה לפני שאנחנו יוצאים, אני לעבודה והיא לבסיס. יש לנו הבנה הדדית, תקשורת טובה בסך הכל וגם צחוקים כאלה משלנו ואני משתדל לדבר תמיד על כל מה שמפריע או חשוב לי במערכת יחסים שלנו ובאמת שאנחנו מנסים ליישם בסך הכל ואנחנו מאוד אוהבים אבל אני מתחבט בתוך עצמי מסיבה אחת על מה יכול להיות אילו הייתי במקום אחר ובזוגיות אחרת ומסיבה שניה על זה שאני לא רוצה לפספס את האהבה הגדולה שלנו שאני יכול לראות אותה ממשיכה לנצח. יש הרבה דברים שאני אוהב בה כמו את הלב הטוב שלה, את העניים הטובות, את התמימות שלה, את העזרה לכל אחד ואת החוכמה שלה.

אשמח לשמוע קצת חוכמת המונים בנושא. תודה.