להתעקש על בדיקת אבהות או שפשוט לעזוב את זה ככה ושכל אחד יחיה את החיים שלו?

היי,
לאחרונה מחלחלות אצלי ספקות שלא נותנות לי מנוחה.
אני כל לילה נשכבת במיטה במחשבות ואני יבקש לא לשפוט אותי כי הסיטואציה שלי בכלל לא קלה.
אני יצאתי במשך שנה עם מוסלמי הכרנו בעבודה ותמיד היו לי סימני שאלה בנוגע לעתיד שלנו.
בחודש שנכנסתי להיריון היינו ביחד אבל היה לנו בחודשים האחרונים הרבה ויכוחים ולא רציתי להמשיך את הקשר כי הוא כל הזמן היה מסתיר אותי גם מהמשפחה גם מהחברים וגם מהעבודה.
הכרתי מישהו בעבודה החדשה שהחלפתי וחשבתי שזה אופציה יותר טובה וכשנכנסתי להיריון חשבתי שזה מהמוסלמי כי הייתי בספק שמלילה אחד אני יכולה להיכנס להיריון במיוחד שלקחתי לאחר מכן פוסטינור.
בחודש השלישי החלטתי לספר לאותו אחד שאני בהיריון כי אפשר להגיד שהוא רדף אותי ולא נתן לי מנוחה כל הזמן התקשר.
אחר כך היה לנו ויכוח כי נפגשנו ערב אחד אבל אני לא רציתי לקיים יחסים כי פחדתי על העובר והוא התנהג בצורה ממש בוטה החזיק אותי בכוח בידיים ואני נבהלתי וברחתי.
אחר כך נותק הקשר בינינו למרות שעבדתי באזור שהוא גם היה עובד,הוא לא רצה לדבר איתי בכלל ואמר שזה טעות וחבל שזה בכלל קרה.
האם לבן אדם כזה אין נקיפות מצפון שיכול להיות שהוא זרק אישה בהיריון שהילד יכל להיות ממנו ?
לא ניסה אפילו לדבר איתי אחרי הויכוח הסוער שהיה לנו.
השאלה שלי האם אני צריכה להתעקש על בדיקת אבהות או שפשוט לעזוב את זה ככה שכל אחד יחיה את החיים שלו ?
נכון לשלב זה,לתינוק שלי יש אבא שכן דואג לו ומביא לו כל מה שהוא צריך אם זה מבחינה כלכלית וגם מבחינה נפשית אבל אני מרגישה לא שלמה מהצד שלי.