גרה רחוק ואנחנו מכירים מהמשפחה אבל אנחנו עדיין ילדים, לנסות להתחבר איתה יותר?

נתחיל ברקע:
יש משפחה שהיא חברה של המשפחה שלי ויש להם ילדה בגיל שלי שאני מכיר מאז שאני זוכר את עצמי.
מה שכן אנחנו גרים במרחק גדול מהם, אז יוצא שנפגשים רק פעמים בודדות בשנה.
בקיצור, כשהיינו קטנים היינו חברים ממש טובים, אבל עם השנים דיברנו והיינו פחות אחד עם השנייה.
אני לא חושב שעד עכשיו הרגשתי אליה משהו מיוחד, אלא סתם חברות. אבל בשנה שנתיים האחרונות יוצא לי סתם ככה לחשוב עליה וגם לא מעט, וכשאני מדבר איתה או כשהיא לידי הלב שלי דופק מהר ופרפרים ועוד דברים בסגנון.
היא לפעמים מחייכת וצוחקת כשאנחנו מדברים אבל אני חושב שהיא פשוט נחמדה אליי רגיל כמו שהיא לכולם.
עכשיו לתכלס:
אני לא יודע אם לנסות לדבר איתה יותר או להתקדם לאנשהו כי אנחנו גם גרים רחוק וגם אני לא ממש מרגיש שאני הטעם שלה וגם קצת מוזר שאני פשוט אגיד לה מה אני מרגיש כשבחיים לא דיברנו על הקשר בינינו בשום צורה. אני חושב שמבחינתה אני סתם מישהו שהיא מכירה ולא שום דבר מעבר לזה.
מצד שני למרות שאני מכיר אותה חלקית אני ממש מרגיש שהיא הטעם שלי מהרבה בחינות וחבל לי לפספס אותה לפני שתתקדם בחיים.
אז מה נראה לכם כדאי לעשות ובאיזו צורה?