שלום, אני ירדתי מלוחמה עקב בעיות פיזיות, אני מתאמן קבוע, ובזמן האחרון עקב בעיות כעס וכאב ממש חזק בנפש שלי, אני התחלתי להתאמן באופן "אובססיבי", אני לא מצליח להרדם בלילות אז במקום לישון אני יוצא לריצה או לאימון כוח או איגרוף. אני משתדל לרכז את כל הרגשות הרעים שלי לאימונים, בתקווה שיצא מזה משהו טוב או בתקווה שזה ירגיע טיפה את הכאב שאני מרגיש בנפש.
אני מרגיש בושה מכך שירדתי מלוחמה, ובגלל שאני אהיה יותר בבית, אני מרגיש שאני לא אסתדר בחיי האזרחות. כאילו כולם סביבי מתייחסים אלי כמו אל בעל חיים, בלי טיפת כבוד או אהבה. אני באמת משתגע. האימונים לא עוזרים, כל יום שעובר הכאב שלי בנפש רק נהיה יותר חזק. אני לא מסתדר בחיי האזרחות ואני באמת רציתי וחלמתי להיות לוחם.
אני רווק ובתול, לא שזה ממש מפריע לי, כי אני יודע מה אני שווה ויש לי ביטחון עצמי ואני תמיד שם זין על מה שאחרים חושבים עלי, כי אני כל החיים נמצא בסביבה שיודעת רק לשפוט אותי, אז למדתי לשים זין.
אבל אני חושב שלמרות כל הכאב שאני מרגיש, אם הייתה לי בת זוג, שהייתה מפגינה כלפיי אהבה, תמיכה, ודאגה, אז הייתי מרגיש יותר טוב. אבל משום מה אני חושב שבגלל שאני לא אהיה לוחם, אני לא ימצא אהבה כזו. אני בטוח שרובכם יגידו שזה טפשי לחשוב ככה, אבל עכשיו שאני לא לוחם אני מרגיש כמו כלום. אם אני הייתי אישה, לא הייתי נכנס לזוגיות עם עצמי. לפחות ככה אני חושב.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות