שלום לכולם,
מה שלום עולם
אני בן 15, ויש לי עיניים כחולות "כמו ציור" (בלי כוונה להשוויץ), אך מתחת לעיניים האלו מסתתרות הרבה מאוד בעיות...
יש לי נכות רגשית (קשה לי להביע שמחה אמיתית, לצחוק בשמחה ובאופן אמיתי, ולחייך חיוך אמיתי גדול ורחב), וגם מלווה אותי העובדה שרוב האנשים פשוט לא מצחיקים אותי! נוסף על כך, גם מלווה אותי עצבות כרונית מאמצע כיתה ח' (חצי שנה כבר!), שגרמה בין היתר לנכות הרגשית שלי ולעובדה שרוב האנשים לא מצחיקים. יוצא לי לא מעט להרגיש מדוכא כשאני במפגש חברתי (ורוב הזמן לא מזמינים אותי), כי כולם צוחקים מבדיחות שלא מצחיקות אותי בכלל ומהווים אושר אמיתי, כשאני כבר חצי שנה מנסה להגיע לפסגה הזאת ולא מצליח, כי אני תקוע בעמק העצבות והדיכאון. בגלל התופעות האלו, אני גם לא מוצא עצמי שייך לאף קבוצה חברתית, ולכן אני מרגיש לבד ביקום, ואפילו העבמ"ים שנחתו פעם בניו מקסיקו נעלמו.
יש לי גם בעיה של ביטחון עצמי, וחרדה חברתית גדולה מאוד בנוגע לבנות;בלי רצון בכלל להשוויץ, יש לי עיניים כחולות "כמו ציור", גוף שזוף, ציצים (המבנה השרירים שלהם, להבדיל משדיים, שאלה הציצים שיש לגברים שמנים ונשים), וקוביות בבטן במקום "היריון". אולם, לא הייתה לי אף פעם חברה, אין לי חברה ואפילו לא ידידות, וכל פעם שאני ניגש לבחורה (פעם למיליון), "תוקפת" אותי חרדה חברתית שאני לא מצליח "לצאת" ממנה. אני שומע ורואה ילדים שהתנשקו עם בחורות מהממות בשכבה שלי, ילדים שלא יותר יפים ממני (חיצונית בעיקר), וכל פעם שאני שומע על אחד כזה, "תוקף" אותי התקף דיכאון כל פעם מחדש.
חוסר הבטחון שלי גבוה כמו אחוז המובטלים באירופה, ולמרות שאני יפה יחסית (חיצונית), אני מרגיש כאילו אני בגוף ה"לא נכון" ואני אמור להיות בתוך גוף של אישה שמנה, מכוערת, עם חד גבה ושפם. קשה לי לקחת סיכונים, וקשה לי לרקוד במסיבות (המועטות שמזמינים אותי) בגלל חוסר הבטחון שלי, במקום שאני ארקוד גרוע בכיף, ושלא יהיה אכפת לי שכולם נועצים עליי מבט כי הרוכסן של הג'ינס שלי פתוח וש"פתחתי את החנות". אני רוצה להיות בעל ביטחון עצמי, והביטחון יתקן לי את שאר הדברים שציינתי לעיל.
אחרי שדיברתי על כל הבעיות שלי, אני רוצה לדעת....
א.האם יש עוד מתבגרים שמצבם דומה לשלי?
ב.איך אני בונה ביטחון עצמי?
ג.איך אני יוצא מהדיכאון וחוזר להיות מאושר?
ד.איך אני מתגבר על החרדה החברתית שלי?
ה.איך אני איהנה מבדיחות של אחרים מבלי לפגוע בחוש ההומור שאין לי?
"No one knows what it's like, to be the bad man, to be the sad man, behind blue eyes..."
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות