ההורים שלי סנילים ומעליבים אותי בלי הפסקה, איך להתמודד עם זה?

שלום כולם, יש לי שני הורים שנוהגים לצעוק ולקלל על בסיס יומיומי את כל מי שסביבם. בסביבות גיל 12-13 הבנתי שאסור לי לענות להם בחזרה, לצעוק בחזרה או לבכות, כי זה רק יגרום להם להמשיך. כיום הם כבר מבוגרים, וצריכים שאני אעזור להם כל כמה ימים בטיפולים רפואיים או בבית, וכך כל כמה ימים אני מקבלת קללות והעלבות שיורדות לפסים אישיים מאוד מלוכלכים. מכיוון שכיום הם כבר סנילים, הם גם שוכחים דברים שביקשו ממני, וזה גורם להרבה אי הבנות. בנוסף לכך, כמו הרבה אנשים זקנים אחרים, הם מסוגלים להיזכר במשהו שהיה לפני שנה-שנתיים ולהתעצבן מחדש כאילו זה קרה אתמול. הם מרבים להתעצבן גם על אקטואליה ולהאשים אותי כאילו אני מיצגת את כל הדור של בני גילי.
אני לא יכולה לשנות את ההתנהגות שלהם, ואני לא יכולה לנתק קשר, כי הם קשישים וזקוקים לי. אני מכירה אנשים שזנחו את ההורים הקשישים שלהם ורואים אותם בקושי פעם בשנה-שנתיים, ואני לא רוצה להיות כזו. אני גם מרגישה מחויבות גדולה כלפיהם מכיוון שהם מאוד נדיבים איתי עם כסף. מצד שני אני משלמת מחיר נפשי כבד על ההתמודדות היום-יומית איתם. רציתי לדעת אם למישהו יש עצה בנוגע לאיך אפשר אולי להתמודד עם זה באופן פנימי, כדי שזה לא ידכא או יעצבן אותי וכדי שלא תרד לי המוטיבציה לעזור להם.