אחותי איבדה את בתה לפני 3 שנים וכעת בגיל 50 רוצה להביא ילד לעולם

שלום יש לי אחות בת 50 תכף..לפני שלוש שנים היא איבדה את הבת שלה, בגיל 16, ללוקמיה איתה היא התמודדה כמה שנים טובות. זאת הייתה מכה גדולה מאוד לכל המשפחה אבל אחותי לקחה את זה יותר קשה מכולם. היא לא תפקדה במשך פרק זמן ארוך מאוד, הנישואים שלה ושל בעלה התפרקו והוא חזר לגור אצל ההורים שלו, רק לפני חצי שנה הם חזרו להיות ביחד. הבן הבכור שלה כבר עזב את הבית, גר בדרום עם חברה שלו ולא מתראה יותר מדי עם המשפחה. אחותי במצב נפשי די רעוע, הולכת לפסיכולוג פעמיים בשבוע ולוקחת כל יום תרופות פסיכאטריות. בערך בתקופה שהיא ובעלה חזרו היא החליטה שהיא רוצה ילד. היא רוצה להיכנס להיריון, עכשיו, בגיל 50. היא טענה שזאת הדרך היחידה בה היא תוכל להתמודד עם האבל על הבת שלה. היא התחילה לפני כמה חודשים טיפולי הפריה מאוד יקרים, התחילה לעצב חדר תינוקות ולחשוב על שמות לתינוק...אני חייבת לומר שלי זה נראה כמו טירוף אחד גדול. אחותי תכף בת 50, עד שהיא תוליד את הילד שלה היא תהיה בת 51. איך בגיל הזה יהיה לה כוח לטפל בתינוק במשרה מלאה? בנוסף יש את המצב הנפשי הרעוע שלה, היחסים הירודים עם בעלה (שהתפוררו לאט לאט כבר מהרגע שגילו שלבתם יש לוקמיה, כשהיא הייתה בת 12) יש גם את העניין שאחותי לא הייתה האמא הכי מושלמת בעולם..היא השקיעה את הנשמה בבת שלה אבל הזניחה פעמים רבות את הבן הבכור שלה, שממש גדל אצלי בבית והתייחס לבנים שלי כמו האחים הקטנים שלו. כשהוא היה בכיתה י'א הוא עבר לגור אצלנו ונשאר פה עד סוף הצבא, והוא היה כמו הבן שלי לכל דבר. מה יהיה עכשיו עם התינוק הזה? כמה אני אצטרך לטפל בו בכל הפעמים שאמא שלו תחליט שהיא מותשת או עייפה ורוצה שאני אשגיח עליו בין לילה אחד לשבועיים שלמים, כמו שקרה לא פעם ולא פעמיים עם הבן שלה? ממש חשוב לי להניע אותה מהדבר הזה, לטובתה ובעיקר לטובת התינוק העתידי הזה. שלא לדבר על בעלה, שהיה אבא גרוע לשני הילדים שלו. הוא בגד באחותי ובילה שנה שלמה בארה"ב בלי המשפחה שלו, נסע בלי להודיע להם אפילו בתקופה שהבת שלו הייתה חולה. בכל מקרה, מה עליי לעשות??