שלום לכולם.
שמי יעל, בת 35 מהמרכז ואני מורה ללשון והבעה וכן מחנכת כיתה ו' בבית ספר יסודי.
בתי החמודה נועה (שם בדוי) לומדת בכיתה ז' בחטיבה בעיר.
זמן רב מזה שנועה בתי סובלת מהצקות מצד קבוצת תלמידים בכיתתי (שני בנים ושלוש בנות) עקב סכסוך מתחילת השנה.
הם מקללים אותה ברשתות חברתיות, צוחקים עליה, מעליבים אותה, צועקים לה מילים לא יפות ברחוב וכדומה. שלשום הלכתי איתה במרכז העיר כשמהצד השני של הכביש שניים מתלמידיי צעקו לה "הנה נועה הסתומה!", "הנה הבת המכוערת של המורה שלי" וצחקו ברשעות. כשגילו כי אני הולכת איתה, הסתלקו משם.
כבר זמן רב שנועה באה אליי וטוענת כי הם מציקים לה.
לפני מספר ימים באה אליי ובכתה.
היא אמרה לי "אמא, תפסיקי ללמד אותם. הם מציקים לי ומכאיבים לי ואת עושה להם טובה? מכינה אותם למבחנים? נותנת להם שיעורים פרטניים שיצליחו? את אוהבת שמציקים לי? את עוזרת להם?"
זה שבר לי את הלב ואני בוכה בלילות.
אני מאוד משתדלת להיות נחמדה אליהם ובכלל בכיתתי, כי אני המחנכת שלהם.
אבל זה שובר אותי.
כבר הסברתי לה שזה רק מפני שהם מקנאים בה, אבל היא תמיד עונה לי "במה יש להם לקנא בי? הם הורסים לי את החיים ואת עוזרת להם להצליח. איזו אמא את?"
כואב לי על זה כל כך. אני אובדת עצות. מה אפשר לעשות?
עצות יתקבלו בברכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות