הסכמתי להנשא ולהביא ילדים, טעות חיי!

אוקיי ככה
אני נשוי למישהי כבר שנתיים... ולפני זה גרנו ביחד הרבה שנים.
הכול באמת היה טוב.. באמת שאהבתי אותה הכי בעולם והיה לי נורא טוב איתה ולא רציתי שמשהו יישתנה.
אבל אז היא החליטה שלא משנה מה היא רוצה להתחתן והיא פשוט חייבת את הטקס הזה.. והסכמתי ואכן התחתנו..
לא אשקר באמת שהחתונה הייתה מרגשת ואהבתי אותה אפילו יותר והייתי גאה להגיד "אישתי", עד שכאשר כבר היינו נשואים כמה חודשים היא נהייתה לחוצה על ילדים.
יש לציין שאני אף פעם לא רציתי ילדים ואף פעם לא הרגשתי איזשהו צורך להיות אבא ואחרי שהיא ביקשה את זה ממני לקח לי מלא זמן לעקל את זה ולקבל החלטה כי ידעתי שזה או שאני מסכים לה או שאנחנו מתגרשים..
אחרי הרבה מחשבה הגעתי למסקנה שכנראה שזה לטובה וזה גם מה שישלים אותנו ובשבילה אני מוכן לעשות הכול גם אם מדובר בלהיות אבא.
ואכן אחרי שהיא ניכנסה להריון ונולדו לנו 2 בנות תאומות..
היום הן כבר כמעט בנות שנתיים ואני חייב להודות שזאת הייתה ללא ספק הטעות הכי גדולה של חיי!
ילדים זה מגעיל.. זה רעש.. זה עצבים.. זה התעסקות.. זה מלא התעסקות. אין לי זמן בכלל לעצמי. אין לי זמן לאישתי.. אנחנו כבר לא מקיימים יחסי מין המון זמן ולהגיד את האמת גם ירד לי החשק ממנה כבר.. היא לא מה שהיא היתה פעם.. גם מבחינה חיצונית אחרי הלידה וגם מבחינת הביצועים במיטה שפעם היא הייתה לביאה והיום זה בול עץ...
כ"כ נמאס לי כבר... כמה כסף הולך לי על הבנות האלה.
ובשביל מה?.. בשביל שהן ייגדלו לדור המגעיל הזה שיש היום? ואחרי זה יעזבו אותי..
ועוד היום שבנות 14 כבר לא בתולות...
אני כ"כ אבל כ"כ מצטער על זה.. ואין לי דרך חזרה.. אם אני מתגרש ממנה אני אצתרך לשלם מזונות שזה כמעט כמו משכנתא.. ולהשאר איתה זה גם סיוט..

אני רק יכול להגיד מכל הלב... באמת... אם יש בפורום הזה איי שם מישהו... גבר כלשהו.. שמתלבט האם להביא ילדים או לא... האם זה כדאי או לא..
אז לא! באמת שלא! אני בחיים לא סבלתי כמו שאני סובל היום והכי נורא זה העובדה שאין דרך חזרה...

אשמח לקצת עצות וחוות דעת חבריי