קשה לי מאוד עם ההורים שמעציבים אותי וקוראים לי "חולה נפש", לאן ללכת?

שלום,
אני רוצה לשתף אתכם.
ההורים שלי כל הזמן מעצבנים אותי.
הם מסיתים את האחים הקטנים שלי נגדי, מקללים אותי, מעליבים אותי, קוראים לי "חולה נפש" ועוד שלל "מחמאות".
אני הולך לפעמים קצת כפוף (כנראה בגלל מה שאני עובר), ואמא שלי צוחקת עלי ואומרת לי שאני גיבן. היא גם אוהבת לעצבן אותי סתם ולחפש לריב איתי.
אני יכול אפילו להיות בשקט, והיא תתגרה בי.
אבא שלי גם מצטרף לפעמים למסע ההסתות והעלבות נגדי.
אני רשום שנה הבאה למכינה, ואמנם חוזרים הבייתה פעם בשבועיים, אבל אני לא יודע איך אני אוכל לסבול את כל זה עוד שנה בחופשות ולפעמים בסופי שבוע. אני רוצה ללכת מצד אחד, אבל מצד שני אני לא יכול להיכנס לעוד שנה כזאת שבה ההורים שלי הופכים אותי לאדם עצוב, קצת פראנואידי ולוקחים לי את השמחת חיים שלי.
אני כבר לא יודע מה לעשות.
נורא בא לי ללכת ולעזוב את הבית, אבל לאן?
הם בסופו של דבר ממנים אותי...
בסופו של דבר הם קונים לי אוכל ונותנים לי קורת גג ועוד דברים, אבל עם זה הם גם מעליבים ומשפילים אותי.
אני לא יכול להתחיל לבד מאפס, אבל גם מאוד קשה לי להיות בבית.

אשמח לשמוע עצות מכם