מה שעובר עליי היי אנשים אני אגש ישר לעניין כשהיינו קטנים אני ואחי היינו קרובים ממש החברים הכי טובים ואולי זה לא נשמע הגיוני אבל אמא שלי ממש קינאה בקשר שלנו(?!אני יודעת) ושלחה את אחי לפנמייה בגיל 12 בקיצור מאז בקושי נפגשנו פעם בשלושה שבועות לפעמים יותר וככה יצא שהפערים ביננו רק הלכו וגדלו הוא חזר לבית לאחרונה אחרי סיום הלימודים בהצטיינות ופתאום כולם במשפחה מבינים כמה חכם הוא נהיה ומוצלח אני ממש מעריצה אותו מצד אחד הוא מדבר אנגלית שוטף בלי שמץ מבטא ישראלי מעולה במתמטיקה ובכלל האינטליגנציה שלו זה דבר שנראה לעין הוא ממש מתוחכם ושנון בעוד אני מוכרת עלובה בפיצה ולא עושה כלום עם החיים שלי לפני הגיוס הוא עבד חודש בחנות ותוך שבוע הבחורה שם נתנה לו מפתח וליטרלי את הניהול של החנות אני לא מופתעת מזה רק מתה מקנאה היה עוזר אם הוא היה חלאה אבל הוא נותן לי להשתמש באשראי שלו חופשי ממלא דלק על חשבונו מזמין את כולנו ובקיצור נדיב ברמות ואפילו לא עושה פוזות מרגיש לי שהפנמייה ממש שינתה אותו לטובה ובנתה לו אופי ואני נשארתי ילדה מפונקת בקיצור לפני חודשיים הוא התגייס והאינסטגרם שלו מלא בחברים חיילים( וגם הבית שלנו אחרי שבוע) איך לעזעזל הוא יצא כל כך חברותי ונחמד לאנשים עד כדי כך שהם ממש מתים עליו ואני ממורמרת מגיל צעיר עצבנית שנואה ובלתי נסבלת והכי גרוע איך אפשר לשלוט בקנאה הזאת ובשנאה הנלווית אליה זה ממש לא מגיע לו איך הוא אשם בזה שהוא קרוב למושלם ועוד שאלה קטנה וקצת מוזרה הוא התחיל לעשן מידי פעם גראס וכשביקשתי ממנו הוא נתן לי אמא שלי אומרת שזה לא נדיבות אלא חוסר אכפתיות מאחותו מה אומרים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת עצה 
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
