מה שעובר עליי סבתא שלי כל הזמן יורדת עליי על זה שאף פעם לא הייתי בזוגיות, גם בצבא לא הכרתי אף בן זוג.
השתחררתי לפני שבועיים מהצבא והיא אמרה לי ״כל כך הרבה שנים את נוסעת באוטובוס וברכבת לצבא, ולא מצאת לך אף זוגיות? כל כך הרבה בחורים רואים אותך ולא יוצא מזה כלום?״
ממש נעלבתי, אחרי זה קצת בכיתי.
כן הייתי בקטע התחלתי עם כמה בחורים, אבל אני עצרתי את זה, לא הייתי מוכנה מספיק ובשלה לזוגיות, והיום גם לא. אני עדיין מעדיפה את הרווקות שלי. והרבה אנשים כל כך מבקרים אותי על זה. כאילו זה עניינם.
בנים כן מתחילים איתי פעם ב… ברחוב. אבל אני פשוט לא זורמת כי אני מעדיפה להכיר את האישיות של הבן אדם, אני נמשכת לפי הרגש והאישיות. לא לפי המראה החיצוני.
אני לא רוצה לפתוח טינדר, כולם שם מחפשים רק קשר לא רציני.
למה כולם מבקרים אותי על זה שלא הייתי בזוגיות? כולם כל כך לחוצי חתונה, מצדי להיות רווקה כל החיים. לא לחוץ לי להוליד ילדים.
דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת עצה 
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
