היי, אני כותבת פה בלית ברירה, שיתפתי את החברות שלי אבל צריכה גם את העצות שלכם.
אני בת 22 ויש לי 3 אחיות בנות 7, 19, 24 אנחנו גרות באותו בית עם אמא שלי.
אחותי הגדולה מתחתנת ביולי הקרוב ואני ממש לא מעוניינת להיות נוכחת בחתונה שלה! אנחנו ביחסים מאוד לא טובים ולמרות שאנחנו חיות באותו בית אנחנו בנתק מוחלט כבר חצי שנה. אני יזמתי את הנתק הזה כי לא הייתי מסוגלת לסבול אותה יותר.
בחיים לא חשבתי להגיד את זה אבל היום אני כל כך שונאת אותה! כבר שנים שהיא מתעללת בי נפשית התחלתי להרגיש את זה אחרי שהיא השתחררה מהצבא!
היא לומדת משפטים, ועובדת בחברת חשמל, אני לא עבדתי מאז השחרור שלי. ועדיין לא התחלתי ללמוד, רוצה ללמוד והתכוונתי להתחיל מיד אחרי השחרור אבל הרבה קרה בשנה הזו, עברתי המון קשיים ואף אחד לא היה שם בשבילי. ולכן החלטתי לדחות עוד קצת את הלימודים. חוזרת לבעיה העיקרית שלי כרגע, "אחותי" אם בכלל אפשר לקרוא לה אחות! היא כל כך רעה, בלתי נסבלת, מתנשאת
כל הזמן מנסה להקטין אותי ולהוריד לי את הביטחון עצמי, אני למדתי לא לייחס לה חשיבות בכלל, הבנתי שהיא בן אדם עלוב שלא תורם לי כלום בחיים גם אם זה בעבודה, זוגיות, לימודים ובכל דבר אחר. היא מזלזלת בי מאוד ובחלומות שלי, כל הזמן אומרת שאני לא מצליחנית וחושבת שאני מקנאת בה שזה בכלל לא נכון. אני לא רוצה בחיים שלי אדם כזה! לא היום ולא בעתיד. לא רוצה להגיע לחתונה שלה, לא רוצה להיות שם בשבילה ביום המואשר בחייה, אבל יש את אמא שהיא כל כך לא מבינה אותי וגם איתה אני לא בקשר ממש טוב, חוץ מאחותי הקטנה בת ה 7 שהיא הדבר היחיד הטוב בבית. אמא לוחצת עלי כדי להגיע לחתונה שלה, להיות שם. "למרות הכל זו אחותך" "איך להסביר לאנשים את זה" וכו' אין לי מספיק מילים כדי לתאר את המצב ואת הסבל שהיא גרמה לי במשך חיי. השאלה היא מה לעשות? להגיע בכל זאת? למרות שזה מאוד מאוד קשה לי. פשוט לא להגיע? זה מאוד קריטי? זה בסדר/לא בסדר לא להיות בחתונה שלה?
תודה רבה לכל מי שקרא את זה, אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות